כימותרפיה או טיפול הורמונלי?

מחקר מקיף שנעשה בדנמרק מראה את היעילות של בדיקת פרוסיגנה ככלי לאבחון סיכוי חזרה והישנות אצל נשים שחלו בסרטן השד. 

בינואר 2018 פורסם בכתב העת של אגודת האונקולוגיה הקלינית האמריקאית Journal of Clinical Oncology מאמר שמתאר את תוצאות המחקר שנעשה בדנמרק ובדק במשך השנים 2000-2003 את כל הנשים שהופנו לקבל טיפול הורמונלי בהתאם לתוצאות בדיקת פרוסיגנה והקווים המנחים של הבדיקה. המחקר מראה את יעילותה הקלינית של הבדיקה במחקר רחב היקף שבדק כיצד בדיקת פרוסגינה זיהתה את סיכוי ההישנות והחזרה של גידול סרטני בשד תוך 10 שנים.

המחקר נעשה על נשים פוסטמנפאוזליות (בנות 50 ומעלה) עם סרטן בשלב מוקדם, בעלות רצפטורים הורמונלים חיוביים (HR+) ו-HER2 שלילי. מבחינת מעורבות בלוטות לימפה, השתתפו נשים בלי מעורבות בלוטות ועד מעורבות של 3 בלוטות לימפה (0-3). 

ד"ר בנט איילרטסן ( Dr. Bent Ejlertsen) מהקואופרטיב למלחמה בסרטן השד הדנית הסביר שתוצאות המחקר הביאו אותם לעדכן את המדיניות במדינה ולהכליל את בדיקת פרוסיגנה במערך האבחון שנעשה בטיפול אצל נשים המתאימות לקריטריונים לעיל.

לא כל אישה שחלתה בסרטן שד זקוקה לטיפול כימותרפי. אצל חלק מהנשים אפשר להסתפק במתן טיפול הורמונלי תומך וכך להימנע מההשלכות של הטיפול הכימותרפי. במשך השנים פותחו בדיקות המתבססות על מדע הביולוגיה המולקולרית וביטוי של גנים, באופן שיוצר אפשרות לטיפול רפואי מותאם אישית. בדיקת פרוסיגנה מבית ננוסטרינג, היא אחת הבדיקות המובילות שפותחו בתחום הרפואה המותאמת אישית בשנים האחרונות בטיפול בנשים שחלו בסרטן השד והיא מבוצעת בארץ במעבדת L.E.M שנמצאת בפארק המדע, נס ציונה.

בדיקת פרוסיגנה משתמשת בגלאי גנטי שנקרא PAM50 כדי לבדוק ביטוי של גנים בגידול הסרטני שהוסר. הגלאי או החותמת הגנטית PAM50 נותנת מידע שמצייר תמונה מלאה של הסיכוי לחזרה של הגידול, יחד עם שאר המידע ותהליך המחלה של האישה, האונקולוג המטפל מקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך הטיפול- האם להשתמש רק בכימותרפיה, בשילוב טיפול הורמונלי, או רק טיפול הורמונלי.