פתולוגיה דיגיטלית- העתיד כבר כאן

האם הגיע הסוף לכאבי הראש והצוואר התפוס?

בשנים הקרובות כנראה שפתולוגים עדיין יצטרכו להשתמש במיקרוסקופים, אבל אולי בדור הבא של האבחון הפתולוגי, התצפיות במיקרוסקופ יישארו רק בגדר נוסטלגיה.

פתולוגיה דיגיטלית או טלפתולוגיה, עומדת במרכז העניין של חוקרים וחברות אופטיקה ורפואה גדולות ששואפות לשנות את האופן שבו מתנהלות כיום מעבדות פתולוגיות. המטרה של הטכנולוגיה החדשה היא לסרוק או לצלם את כל הסליידים מרגע שצוות המעבדה גומר לעבד את החומר ולצבוע בצביעות ראשוניות או גם אימונוהיסטוכימיות, ולהעביר את התמונה אל המחשב, ובעתיד גם פענוח של הממצא על ידי בינה מלאכותית.

היתרונות רבים; אפשר לשלוח סליידים אל פתולוגים שיאבחנו את התוצאות גם בצד השני של האוקיאנוס, לקבל חוות דעת שנייה, לבצע מדידות ואחוזים של תאים על ידי תוכנה, להכין מצגות לסטודנטים ולהרצאות, ליהנות מצפייה נוחה וברורה על המחשב, להשוות בין מספר סליידים בבת אחת על המסך ועוד.

הטכנולוגיה הזו כבר קיימת אבל עדיין לא נגישה ונוחה למשתמש. קובץ שמכיל תמונה של סלייד צריך להיות ברמת רזולוציה מאוד גבוהה כדי שיהיה אפשר לנתח אותו כמו שהתמונה נראית תחת עינית המיקרוסקופ, לכן קבצים אלו מאוד כבדים. המשמעות של הדבר היא שלוקח זמן יקר להעלות אותם למחשב וגם נדרש הרבה מקום של אחסון על המחשב, הרשת או הענן. מה גם שהמכשור שסורק עצמאית את הסליידים מאוד יקר. עם זאת, אפשר לצלם כל סלייד בנפרד על ידי מצלמה שמחוברת למיקרוסקופ וקיימת ברוב המעבדות, אבל זו אופציה שלוקחת המון זמן ורלוונטית למקרים בודדים בהם עולה הצורך בהתייעצות עם עמיתים ולא מתאימה למסות של בדיקות.

השלב הבא שחוקרים מנסים לכבוש הוא יצירת תוכנות בינה מלאכותית מתקדמות ((Artificial intelligence שיבצעו את האבחון ויפענחו את הסליידים בעצמן. בתחילה מדובר על אבחונים ראשוניים אבל השמיים הם הגבול.

חברות מחקר ופיתוח מוזמנות ליצור קשר עם מעבדת L.E.M על מנת לשתף פעולה, ולהשתמש בידע הרב שיש במעבדה לטובת קידום תחום הפתולוגיה הדיגיטלית. כל זה כמובן תחת החוקים והרגולציה בארץ (ועדת הלסינקי ועוד).

בארץ ובעולם יש מחסור הולך וגובר של פתולוגים, חלק מהבעיה קשורה לכך שסטודנטים צעירים מעדיפים לפנות לתחומים ברפואה שהם כביכול זוהרים יותר. ייתכן שהטכנולוגיה הזו עם היתרונות שבה, תמשוך אליה סטודנטים צעירים ותאושש את מספר הפתולוגים. עם זאת, כבר עולות תהיות האם יום אחד הבינה המלאכותית תחליף את עבודת הפתולוג?

טכנולוגיות של פתולוגיה דיגיטלית נמצאות יותר ויותר בשימוש, וחברות מחקר צופות גדילה של כ-12% בשוק הפתולוגיה הדיגיטלית עד לערך של כ-980 מיליון דולר אמריקאי בשנה עד לשנת 2024. (מקור: ZMR news magazine )

יו"ר דירקטוריון המעבדה, פרופ' הרצל בן-חור, השתתף בכנס בנושא פתולוגיה דיגיטלית במדריד (אוגוסט 2018):                 

"הגעתי לכנס כי רציתי לשמוע מפתולוגים ממקומות אחרים מה מתרחש בתחום. ראיתי שיש עבודות עם קורלציה טובה. פתולוגים מכל העולם מרגישים את הדחיפות לקדם את נושא הפתולוגיה הדיגיטלית בין השאר כי יש מחסור בינלאומי בפתולוגים, בעיה שמורגשת גם בישראל. קידום תחום הפתולוגיה הדיגיטלית והבינה המלאכותית יכול לשפר את המצב בצורה דרמטית. אני מזמין אנשים מעולם המחקר והפיתוח ומאוניברסיטאות ליצור קשר עם מעבדת L.E.M ולעשות ביחד עבודה לקדם את תחום הפתולוגיה הדיגיטלית. "