להיות פתולוג או לא להיות?

מספר הפתולוגים בארץ הולך ומצטמצם בגלל יחסי ציבור גרועים של המקצוע

פרופ' רותי שאקו לוי, יו"ר איגוד הפתולוגים בישראל, כותבת בעיתון הארץ (31.7.2016) על מספרם ההולך ומצטמצם של הפתולוגים בישראל, ותולה את האשם גם ביחסי ציבור גרועים של המקצוע. זאת על אף שלמעשה עולם הריפוי תלוי במקרים רבים באבחון פתולוגי של תאים, רקמות, גידולים, זיהומים ומחלות.  פרופ' שאקי-לוי מבחינה בין רפואה משפטית, שעוסקת בין השאר בניתוח גופות כדי לזהות את סיבת מותם, לבין אבחון פתולוגי שנועד להחליט על אופן טיפול והחלמה מיטבית. היא מציעה למצוא דרכים לשפר את המוניטין של המקצוע באוניברסיטה ובתקשורת וכן לתת תמריצים לסטודנטים כדי לעודדם לבחור בהתמחות בפתולוגיה. בישראל מספר הפתולוגים אינו גבוה, והוא עומד על 1.96 פתולוגים לכל 100,000 איש, פחות מפי-2 מהמספר בארה"ב למשל. מצב זה יוצר עומס רב על הפתולוגים ומצוקה שרק הולכת ומחמירה.  

בעקבות הכתבה שאלנו כמה סטודנטים לרפואה האם הם שוקלים לבחור בהתמחות בפתולוגיה והתשובה הייתה חד משמעית שלא. הם הסבירו שאחרי כל השנים של העבודה הקשה, המטרה היא לעבוד עם מטופלים ולחוש את הסיפוק שבעזרה לאדם שיושב מולך. 

ומה אומרים הפתולוגים הבוגרים? עולם הפתולוגיה הוא מעניין ורחב. התחום הקלאסי לא השתנה הרבה עם השנים, אבל התחום המולקולרי תופס תאוצה ונותן דרכים חדשות לאבחון ולטיפולים. מיכשור חדש משפיע על השיטות הקלאסיות אבל בסופו של דבר אין תחליף למיומנות וניסיון של פתולוג מומחה. העבודה מתאימה למי שנהנה מהפרטים הקטנים, מלמידה, ולמי שיש סבלנות לשבת מול מיקרוסקופ שעות ארוכות.