כאשר  מוציאים רקמה או נוזל מהגוף, גם במצב בו הם אינם נחשדים כממאירים, חובה על פי החוק לשלוח את הרקמה או הממצא למעבדה שתאבחן את מצבם. בחלק מהמקרים מדובר על ביופסיה- דגימה של רקמה, ולעתים על הממצא כולו. 

החומר המגיע עובר עיבוד הכולל קיבוע בבלוק פראפין, חיתוך וצביעה בהתאם לצורך. כאשר הדגימה מוכנה, היא מועברת לאבחון ופענוח על ידי פתולוגים הקובעים מה מצב הרקמה והתאים.            

בנוסף, אנו מבצעים במעבדת LEM אבחון ציטולוגי של נוזלי גוף הנלקחים מחללי גוף, ציסטות (למשל בשד), בלוטת התריס, עמוד השידרה, כיח, בדיקות שתן, ועוד. לקיחת נוזלי גוף יכולה להיעשות בשיטות שונות, ביניהן ביופסית מחט עדינה (FNA- Fine needle aspiration ) שנועדה לקחת כמות קטנה של נוזל, ועוד.

אנו נותנים שרות של חתך קפוא (Frozen section), אבחנה פתולוגית מהירה הניתנת על ידי פתולוג הנוכח בניתוח, ובכך מאפשר לצוות המנתח לקבל החלטות בזמן אמת. בהמשך הרקמה תעבור עיבוד במעבדה על מנת לתת תשובה סופית ומלאה אודות החומר המדובר.

מדוע חשוב לשלוח ממצאים למעבדה לאבחון פתולוגי?
 
ביופסיה היא דגימת רקמה. בדיקה רפואית זו נערכת על רקמה או תאים או אף איבר שלם המוצאים מהגוף. מטרת הבדיקה היא לבדוק מה סוג התאים, האם הם שפירים או ממאירים. 
 
התאים הנם היחידה הבסיסית של הגוף. במצב תקין תאים גדלים ומתחלקים לתאים חדשים לפי דרישות הגוף. כשתאים מזדקנים, הם מתים ומוחלפים על ידי תאים צעירים. ישנם מצבים בהם נוצרים תאים חדשים מבלי שהגוף זקוק להם והתאים המזדקנים אינם מתים כפי שהיו אמורים. התאים העודפים מצטברים ויוצרים צבר רקמתי המכונה גידול.
ישנם שני סוגי גידולים: שפיר וממאיר, מהו ההבדל ביניהם? במרבית ממקרי התחלואה, הבדל זה הינו ההבדל בין חיים ומוות ועל כן קיימת חשיבות עצומה לתהליכי הגילוי המוקדמים.
 
גידולים שפירים אינם סרטניים, לרוב ניתן להסירם בהליך כירורגי. נמנים עימם נקודות חן, ציסטות, יבלות,פוליפים ושרירנים. הצמיחה של  גידולים אלה לרוב איטית .לרוב, גידול שפיר איננו חוזר לאחר הסרתו ואיננו מסכן את חיי החולה.
 

גידול ממאיר הנו גידול סרטני. התאים המרכיבים אותו יכולים לחדור לרקמות שונות וליצור בהן גידולים משניים. בנוסף תאים מהגידול יכולים לחדור לזרם הדם או למערכת הלימפה וליצור גרורות באיברים רחוקים. גידולים ממאירים גם לאחר הסרתם עשויים לחזור. כדי לתת את הטיפול המדוייק ביותר במצבים אלה, יש צורך באבחון פתולוגי של הגידול, מיקומו וגודלו וכן איפיון וסיווג.