למה החלטת לעבוד במעבדה לפתולוגיה? שאלנו כמה מהעובדים והעובדות שלנו, ואלה התשובות שקיבלנו.

ליז אזולאי, מחלקת פתולוגיה וקבלת חומר.

"התחלתי לעבוד ב L.E.M- לפני 9 שנים. השכנה שלי היא רופאה פתולוגית שעובדת כבר הרבה זמן במעבדה, והיא שכנעה אותי לבוא ולנסות. בהתחלה כל הזמן דאגתי שאני לא אצליח לעשות את הדברים כמו שצריך. זאת העבודה הראשונה שאני עובדת בה, והכל היה חדש בשבילי. למדתי שכל דבר שאני עושה, אפילו הדברים הכי קטנים, או בעיקר הפרטים הקטנים- הם משמעותיים ולכל פסיק ונקודה יש השלכות על הבדיקות ועל תוצאות הבדיקות. עם הזמן קיבלתי ביטחון, ולמדתי איך לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר וגם להרגיש טוב עם האחריות שבאה עם זה. הביטחון שקיבלתי כאן משפיע על כל תחומי החיים שלי, לא רק בעבודה.
בשבילי זו שליחות. מגיעות לפה בדיקות ומאחוריהן יש אנשים שמחכים לקבל תשובות שיכולות להשפיע על החיים שלהם. חלקם מאוד לחוצים וחוששים, אני מבינה את זה ונותנת שירות מכל הלב.
והצוות? אני בעצם עובדת עם החברים שלי."

 

ד"ר מרים קוניצ'זקי המנהלת הרפואית של מעבדת .L.E.M לשעבר סגנית מנהל מכון פתולוגיה ומנהלת ישירה של אורופתולוגיה במרכז רפואי רבין (בילינסון).

"תמיד אהבתי את המדעים הבסיסיים של הרפואה, כמו פרזיטולוגיה ואנטומיה. אבל כל הנושא של נתיחות ירד בצורה משמעותית עם השנים בעקבות המעבר לאמצעים דיגיטליים וממוחשבים. היום כבר לא עושים נתיחות אלא משתמשים בהדמיות כמו MRI, פט סיטי. נתיחות נשארו רק בתחום של רפואה משפטית. אחרי שהגעתי לארץ והתחלתי להיכנס לעולם הפתולוגיה ראיתי שזה קשור ומחובר למדעים הבסיסיים. ככה הגעתי לפתולוגיה אונקולוגית. בפתולוגיה אונקולוגית יש קשר עם הרופאים המטפלים, האונקולוגים, ולפעמים עם המטופלים בעצמם. יש מצבים שאני יושבת עם מטופל או מטופלת שיש להם גידולים והתפשטות קשה של סרטן, ויש פתרונות ודרכים בשבילם להתמודד עם המחלה. זה נותן המון תקווה וכוח.

יש הרבה שטחי תת התמחות מעניינים בפתולוגיה: אורתופדיה, שד, אורולוגיה, אונקולוגיה, רפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה, ועוד. הטכנולוגיה משנה את אופן הלימוד, הרשת מלאה בחומר תיאורטי ושיעורים, וגם קורסים שאפשר ללמוד אונליין. לסטודנטים לרפואה, למומחים, לרופאים ברמות שונות. אפשר לראות גם הרצאות. וגם יש כנסים טובים. תסתכלו על האתרים של Mayo clinic, John Hopkins, USCAP.

 אם כדאי ללמוד פתולוגיה? בטח שכדאי."

גיא נמיר, מחלקת פתולוגיה מולקולרית.

בוגר תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת באר-שבע ובעל תואר שני במיקרובילוגיה ואימונולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב.

"באקדמיה למדתי הרבה על סרטן וגם חקרתי סרטן ומאז העולם הזה סיקרן אותי. אבל נשארתי רק ברמה התיאורטית. רציתי לראות איך הדברים מתקיימים בשטח.

בהתחלה בעבודה במעבדה פתולוגית אתה בעיקר נתקל בצנצנות, מבחנות ונוזלים בצבעים שונים. מה שהפיל את האסימון זה ההפניות הראשונות שלי.

כשהפניות מגיעות יחד עם בדיקות אתה מבין שמאחורי כל צנצנת נמצא בן אדם. אחד בגיל של אבא שלי, לאחרת אותו שם כמו החברה שלי.

אתה מכיר את האדם דרך ההפניה, וכך אתה מבין את החשיבות של העבודה הרוטינית. למרות שאף אחד לא יגיד לך תודה, ובעצם לא יודעים שאתה בכלל קיים ולא יודעים על העבודה שלך, אתה מבין את החשיבות של לספר לאנשים במה הם חולים, ובמה הם לא. וזה מה שנותן לך את המוטיבציה להמשיך לעבוד."